אהרונסון בע"מ ואח' נ' פריד ואח'

החלטה

בתיק זה נדונה תביעה ותביעה שכנגד. בשלב הדיון בתביעה שכנגד, נמנעה התובעת שכנגד מלהגיש את ראיותיה בתצהירים, במועד שנקצב לשם כך.

בהחלטה מנומקת שניתנה על ידי ביום 15.04.13, לאור המנעות זו, דחיתי את התביעה שכנגד. בהמשך להחלטה זו פנתה התובעת המקורית למתן פסק-דין לטובתה, לאחר שעיקר טענות הנתבעת שכנגד נגדה נועדו לקזז את סכום התביעה המקורי.

לאור ההתפתחות שתוארה לעיל, אכן, ניתן פסק-דין בתביעה העיקרית לטובת התובעת המקורית ביום 23.04.13, בחתימתה של פסיקתא.

באותו מועד, היינו, ביום 23.04.13 הוגשה ב"נט-המשפט" בקשה מצד התובעת שכנגד, להארכת מועד להגשת ראיותיה. בבקשה נטען, כי קיימות נסיבות אישיות שהכשילו את הגשת התצהירים מטעמה.

ביום 29.04.13 התייחסתי לבקשה זו וציינתי, כי מגיש הבקשה אינו מעודכן בהתפתחויות בתיק וזה מתבקש לערוך את בקשתו מחדש.

ביום 29.05.13 הוגשה בקשה נוספת מטעם התובעת שכנגד, הפעם באמצעות עורך-דין חדש (במקומה של עורכת-הדין מאי). בבקשה נטען, כי חל נתק מוחלט בית עורכת-הדין הקודמת לבין התובעת שכנגד ומבקש בא-כוחה החדש של התובעת שכנגד ארכה להיערכות בעניין.

ביום 30.05.13 התייחסתי לבקשה זו וקבעתי, כי בהיותה מבוססת על טיעון עובדתי גרידא, ללא תצהיר, נדחית הבקשה.

ביום 06.06.13 הוגשה בקשה מטעם "שיש ירושלים" (להלן: "שיש ירושלים") שהיתה הנתבעת שכנגד מספר 5 בתביעה שכנגד, שנדחתה, לדחיית התביעה שכנגד נגדה, בתוספת חיוב בהוצאות.

באותו היום הוגשה בקשה נוספת מטעמה של התובעת שכנגד, החוזרת ועותרת לבטל את הדחיה שנעשתה ביחס לתביעתה הנגדית. הבקשה נתמכה בתצהירה של התובעת שכנגד, הטוענת כי מתן פסק-הדין נעשה שלא בידיעתה, בשל מחדליה של באת-כוחה הקודמת, עורכת-הדין שרון מאי.

בנסיבות שנוצרו, ציינתי בהחלטה שניתנה על ידי, ביחס לעתירתה של "שיש ירושלים" לפסיקת הוצאות לזכותה, כי יש צורך בהתייחסות מרוכזת של כל הצדדים שהיו בגדר נתבעים בתביעה הנגדית שהוגשה על-ידי התובעת שכנגד. במקביל, הוגשה הודעתו של בא-כוח צד ג' שאף הוא הושפע מדחיית התביעה שכנגד ואף הוא עתר להחלטה פרטנית בעניין שכר הטרחה הראוי. בתאריך 10.06.13 הגישה התובעת המקורית והנתבעים 1 ו- 2 בתביעה שכנגד בקשה משותפת, להורות על הגשת תצהיר מטעמה של עורכת-הדין שרון מאי ועל כוונתו לחקור את התובעת שכנגד על תצהירה.

ביום 11.06.13 הוגשה בקשה להארכת מועד להגשת בקשה לביטול החלטה ובקשה לביטול החלטה שניתנה במעמד צד אחד, מטעם "שיש ירושלים" שבה מתמקד הפונה בשאלת סיכויי התביעה שכנגד, לאור סעיף 49 לבקשת התובעת שכנגד להבאת חוות-דעת מומחה, שאינה עולה בקנה אחד עם תכנית העבודה שנקבעה בתיק.

ביום 13.06.13 הוגשה הודעה על הגשת פסיקתא ביחס לצד ג' והפסיקתא נחתמה.

חוששתני כי ההחלטה בעניין הפסיקתא האחרונה נעשתה מתוך טעות שכן, גמלה בליבי ההחלטה לקבוע את חיוב ההוצאות בהתייחסות כוללת לתמונת התיק, לאחר דחיית התביעה שכנגד, כאשר ברקע עדיין עומדת הבקשה לביטול ההחלטה לדחיית התביעה שכנגד. לכן, חיוב ההוצאות בפסיקתא בטל והפסיקתא עומדת על כנה רק ביחס לדחיית התביעה לשלב זה. אשוב ואתייחס לנושא חיובי ההוצאות של הנתבעים וצד ג' בתביעה שנדחתה, בהתאם להתפתחות.

סבורני, כי בשלב זה נכון לקבל את עמדות כל הנתבעים בתביעה, בעניין הבקשה לביטול פסק-הדין שניתן כנגד התובעת שכנגד.

נוכח ריבוי הצדדים והמורכבות שבניהול וארגון המידע בנקודה זו בתיק, במיוחד לאור מגבלות "נט-המשפט", אבקש כי בא-כוח התובעת שכנגד, זו העותרת לביטול פסק-הדין נגדה, תרכז תמונה שלמה ומלאה של תגובות כל הצדדים הרלוונטיים, שיגיבו לבקשתה בתוך 7 ימים, לאחר שהתובעת שכנגד תבצע מסירות אישיות מסודרות לכל אחד ואחד מהצדדים הרלוונטיים לבקשה זו.

כשתהיה מונחת בפני התמונה המלאה בנקודה זו, אוכל להתייחס ראשית לשאלת ביטול פסק-הדין ולאחר שאכריע בעניין זה ובהתאם לתוצאות, יהא מקום להתייחס לקביעת חיוב ההוצאות, בהנחה שהתביעה שכנגד אכן נדחתה סופית ולא תתברר כאן.

אבקש מהצדדים שלא להגיש כל אחד את תגובתו לתיק באופן לא מתואם ובכך לסרבל את מתן ההחלטה המתבקש כעת, אלא לעקוב אחר ההוראות, לאפשר לבא-כוח התובעת שכנגד לרכז את כל עמדות הצדדים ולהגישה כיחידה אחת, על-מנת לייעל את ההכרעה.

ב"כ התובעת שכנגד פועל במסגרת זו, כקצין בית-משפט.

תז"פ ליום 05.09.13.